כתיבת מתודולוגיה

כתיבת מתודולוגיה למעשה זהו פרק המשך של הצעת המחקר אותה ניסחנו בשלב הראשוני של העבודה.

נדרש לכתוב את המתודולוגיה בהתאם לסוג המחקר. יש להבדיל בין מחקר כמותי ומחקר איכותני.

איך כותבים זאת במחקר כמותי

קיימים מספר כלים באמצעותם ניתן לבצע מחקר כמותי. להלן העיקריים:

1) שאלונים- השאלונים כוללים שאלות בנוגע למשתני המחקר. ניתן לנסח את השאלון כשאלות פתוחות, שאלות סגורות, הסכמה עם היגדים ומענה על פי סולם ליקרט ושאלות רב בררתיות. לשאלונים הרבה יתרונות (איסוף יעיל של הרבה נתונים מהרבה נשאלים, בתקציב נמוך). החיסרון הוא דיווח עצמי של נשאלים שלא תמיד מדווחים אמת.

2) רגרסיה- באמצעות הרגרסיה ניתן לחזות התרחשויות עתידיות. ניתן לבצע רגרסיה רבת משתנים או רגרסיה פשוטה. היתרון הוא יכולת חיזוי ברמה גבוהה כאשר התוקף והמהימנות גבוהים. החיסרון הוא מורכבות הניתוח. לצורך ניתוח איכותי וקבלת מודל מהימן, נדרש ידע סטטיסטי ברמה גבוהה.

3) ניתוח כמותי המבוסס על תוצאות מחקרים קודמים- למעשה ניתן להשתמש במאמרים קודמים כדי לנתח את הנתונים הכמותיים המופיעים בהם. היתרון הוא הקלות באיסוף הנתונים משום שאין צורך לאסוף אותם. החיסרון הוא חוסר מקוריות אך גם היעדר חדשנות במחקר.

4) שימוש בנתונים ממאגרי מידע- דוגמא למאגר כזה הוא נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). מכיוון שיש גורמים שתפקידם איסוף נתונים כמותיים, ניתן להיעזר בהם. היתרון הוא הקלות באיסוף הנתונים, שכן לרוב נדרשת רק גישה לאינטרנט. החיסרון הוא הישענות על נתונים שאסף גורם אחר.

כתיבת מתודולוגיה במחקר איכותני: נקודות חשובות

לרוב, מחקר איכותני יבוסס על כלי מחקר מסוג ראיון. הריאיון עשוי להיות מובנה (כלומר, כזה שבו השאלות נקבעו מראש), או חצי מובנה (יש מתווה של שאלות שניתן לסטות מהם לאור תשובות הנשאל). המטרה היא מתן חופש מענה למרואיין באמצעות שאלות פתוחות.

הריאיון עשוי להיות ראיון 'אחד על אחד', כלומר מראיין אחד ומרואיין אחד. הוא עשוי להיות קבוצתי, כלומר, מתנהל במסגרת דינמיקה קבוצתית באמצעות בחינת האינטראקציה בין המשתתפים.

היתרון העיקרי של המחקר האיכותני הוא האפשרות לתת חופש מענה למרואיינים, כך שיוכלו לבטא ללא מגבלות את דעותיהם. החיסרון העיקרי הוא העובדה כי קשה לאסוף הרבה תצפיות שכן כל ראיון אורך זמן רב. לעיתים, בשל חסרון זה, מחקרים כוללים רק מספר מצומצם של מרואיינים, דבר המקשה בהמשך להשליך את מסקנות המחקר על אוכלוסייה רחבה.

{עבודות אקדמיות}